הטריק לחיזוק חלקי לוויינים קלילים מאוד, מבלי לפגוע בהם
כשמדובר בשכבות הגנה נגד קורוזיה על אנטנות לוויינים, עולה בעיה קשה: איך אפשר לחמם את שכבות ההגנה האלו מבלי לגרום לעיוות של כל המבנה? הרי, למבנים הקמופוזיטיים הקלילים האלו יש כמעט שום מסה תרמית. אם נשים אותם בתנור חימום, החום יחדור ישירות לתוך המבנה. עד מהרה, המבנה יתחיל להתעוות תחת משקלו שלו. זו בעיה אמיתית. למה אנו משתמשים בפנסי אינפרא-אדום בגלי קצר אנו משתמשים בפנסי אינפרא-אדום בגלי קצר, מכיוון שהם מאפשרים חימום ממוקד. במקום לחמם את כל החדר, הם מחממים רק את שכבות ההגנה. הקרינה פוגעת במשטח והופכת מיד לחום. זה בעצם סוג של “חיזוק מהיר”. הפולימרים מתחברים במשטח בדיוק כפי שצריך, אך החלק התחתון של המבנה נשאר קר. כך המבנה נשאר יציב ולא נפגע. התמודדות עם צפיפות החום אי אפשר פשוט לחמם את החלקים האלו בעוצמה גבוהה. אם נעשה זאת, ייווצרו אזורים חמים מדי, שעלולים לפגוע בשכבות ההגנה הדקות. אנו משקיעים הרבה זמן בהגדרת עוצמת החימום – זה תלוי במרחק בין הפנס לבין המשטח. אם נשתמש בעוצמת חימום גבוהה מדי, ייווצרו בועות. זו איזון עדין בין עוצמת החימום לבין מהירות התנועה של החלקים על המסילה. הצד המסובך של ההתקנה למעשה, התקנת החיממים האלו דורשת תכנון קפדני. צריך מסגרת קשיחה, ומכיוון שהפנסים האלו נהיים חמים מאוד, חייבים לאפשר פליטת אוויר מהמכל. אם מאווררי הקירור של המכל אינם יעילים, המכל עצמו יתעוות. כשזה קורה, המרחק האופטי של הפנסים משתנה, וכתוצאה מכך החיזוק של המבנה אינו אחיד. טיפ מקצועי: יש להשתמש בחוטי סיליקון בעלי עמידות גבוהה לחום לצורך החיבורים. אחרת, הבידוד יימס בקרבת צינורות הקוורץ.