כיצד לשלוט בטמפרטורה: למה חשובים גלאי ה-IR במתח 220V
בעולם האפייה התעשייתית, כל מעלה אחד משנה הכל. זו ההבדל בין קרום מושלם בצבע חום-זהוב לבין מראה לא אידיאלי של המוצר. שינוי קטן כזה פוגע בתהליך המאירלד, מה שגורם לשינוי במרקם המוצר ובצבעו.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בגלאי IR במתח 220V. אלו אינם תנורים רגילים – הם פולטים אנרגיה קורנית ממוקדת, שפועלת בשיתוף פעולה עם האוויר החם בתנור.
למה 220V?
בחרנו במתח 220V מכיוון שזו הערך האידיאלי. הוא מספק את רמת האנרגיה הדרושה, מבלי להפוך את לוח החשמל במטבח התעשייתי לאזור בעייתי.
העבודה שלהם מעניינת מאוד: הנורה הופכת את החשמל לקרינה בגלים קצרים או בינוניים. בניגוד לאוויר החם, שמתפזר באוויר, קרינה זו חודרת במהירות את פני הבצק. כאשר משתמשים בבקר PID, מתקבל מערכת שמגיבה כמעט באופן מיידי. ניתן להגדיל את החום תוך שניות בודדות – ללא צורך לחכות שהתנור יגיע לטמפרטורה הרצויה.
הסוד של הקוורץ
אנו בונים את הצינורות מקוורץ באיכות גבוהה. למה? מכיוון שחימום וקירור מהירים עלולים לגרום לשבירת הזכוכית. הקוורץ, לעומת זאת, עמיד בפני זה. בתוך הצינורות, החוטים מותאמים להספק מסוים, כך שהחום יגיע באופן שווה לכל חלק של התנור. אנו גם שומרים על הקוורץ נקי – אם אין צורך בפילטר מסוים, עדיף שהקוורץ יהיה נקי, כדי שכמה שיותר אנרגיה תגיע למוצר.
החיסרון (וכיצד לפתור אותו)
הבעיה היא שמכיוון שלגלאים אלו יש מסה תרמית נמוכה מאוד, הם מגיבים באופן מיידי. זה נהדר, אך זה אומר שצריך להיות זהירים עם החיישנים. אם החיישן נמצא רחוק מדי מהגלאי, עלולה להיווצר בעיה של חימום יתר. התוצאה תהיה לחם שכבר נשרף בחלק העליון, בעוד שהחלק התחתון עדיין לא מבושל. כדי למנוע זאת, יש להשתמש בבקר שמאסוף נתונים במהירות.
ועוד טיפ – יש להקפיד על החוטים. צינורות IR בהספק גבוה צורכים הרבה זרם. יש לוודא שקוטר החוטים מספיק כדי לעמוד בעומס, אחרת עלולים להיווצר ירידות מתח שיפגעו באיכות המוצר.